חיסון הקורונה – חלק ב': מידע נוסף והמלצה פרקטית

במאמר זה אנתח אספקטים נוספים הקשורים לחיסון ובסופו אומר את דעתי (מומלץ לקרוא קודם את המאמר חיסון הקורונה - חלק א')

נתחיל ביתרונות של החיסון.

וכן, לחיסון הזה יש יתרונות שאין לחיסונים אחרים.

את רוב רובם של החיסונים לא ניתן לתת למדוכאי חיסון, אנשים שלוקחים תרופות לדיכוי מערכת החיסון, כגון לאחר השתלה, כימותרפיה, סטרואידים במינון גבוה ועוד.

אחד החששות הוא שהוירוס/החיידק המוחלש, אינו מוחלש מספיק עבור מדוכאי חיסון.

בחיסון mRNA אין וירוס כלל. לא מוחלש ולא מומת. יש רק את הקוד הגנטי לייצור אחד מחלבוני הוירוס, לכן אין שום סיכון להתפתחות מחלת הקורונה מחיסון זה.

זה יתרון משמעותי שיאפשר להגן גם על אוכלוסיות בסיכון מוגבר לתחלואה קשה או לתמותה, במקרה של הדבקה בקורונה.

כל החיסונים עד חיסון הקורונה מכילים חומרים נוספים שנקראים אדג'ובנטים.

מכיוון שחיסונים קלאסיים מכילים וירוס מוחלש/מומת, או חלקים ממנו, הם לא מפעילים את מערכת החיסון באותה עוצמה כמו וירוס חי. מערכת החיסון מזהה שאין פה איום אמיתי.

לכן, יצרניות החיסונים חייבות להוסיף חומרים שיגרמו לעוררות מוגברת של מערכת החיסון. אלו האדג'ובנטים.

בחיסון mRNA מסתבר שאין צורך באדג'ובנטים, מכיוון שתאי הגוף שלנו מייצרים את חלבון הוירוס וזה גורם להפעלה מספקת של כל חלקי מערכת החיסון.

היעדר האדג'ובנטים בחיסון הקורונה הינו יתרון גדול של חיסוני mRNA.

מספר אנשי מדע, כולל אנשי מדע ורופאים ישראלים, בינהם פרופ' יהודה שינפלד, מנהל המרכז למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי שיבא, סוברים שהאדג'ובנטים מגדילים סיכון לפתח מחלה אוטואימונית ואף פרסמו על הנושא מספר רב של מחקרים.

חלק מתופעות הלוואי של החיסונים, מיוחסות גם הן לאדג'ובנטים.

כך שמאוד יכול להיות שלחיסון הקורונה יהיו הרבה פחות תופעות לוואי לעומת כל חיסון אחר.

יתכן והוא בטוח הרבה יותר בהשוואה לכל חיסון אחר.

למעשה, אני מאמין שכל תעשיית החיסונים תעבור בקרוב לחיסוני mRNA.

הם הרבה יותר מהירים לייצור, לא דורשים תאים עובריים ורקמות תאים מורכבות, מאפשרים ליצרניות החיסונים להגיב במהירות למוטציה בוירוס ולייצר חיסון מותאם במהירות, מאפשרים לחסן מדוכאי חיסון ובהחלט יתכן שגם יהיו להם הרבה פחות תופעות לוואי.

כנראה שבשנים הקרובות כל חיסוני השגרה הניתנים כיום לתינוקות וילדים, יהפכו להיות חיסוני mRNA.

זו ללא ספק טכנולוגיה "נקייה" יותר ובהחלט יתכן שהיא תחולל מהפכה של ממש בכל תעשיית החיסונים. מהפכה חיובית של חיסונים בטוחים יותר.

אבל חשוב לזכור שזו בכל זאת טכנולוגיה חדשה וחיסון הקורונה הוא החיסון הראשון שמיוצר בטכנולוגיה זו, וראוי לחכות זמן נוסף לפני שקופצים למסקנות חד משמעיות.

אני חושב שנכון להיום, הגישה הנכונה לחיסון הקורונה היא גישת "כבדהו וחשדהו".

גם "כבדהו" וגם "חשדהו".

הוא ראוי לכבוד, כי בינתיים הוא מראה יעילות גבוהה במניעת תחלואה ויש לו פוטנציאל להיות חיסון בטוח (בעיקר בזכות העדר האדג'ובנטים).

והוא ראוי לגישת "חשדהו", מכיוון שגם ה-FDA קבע שמחקר שלב 3 צריך להימשך שנתיים לפני שחיסון יקבל אישור FDA.

כיום, החיסון קיבל אישור חירום (Emergency Use Authorization) והוא לא FDA approved  כפי שחברת פייזר מצהירה בעצמה בעלון לצרכן.

אנחנו גם טרם יודעים האם חיסוני mRNA בטוחים לילודים, תינוקות ונשים בהריון, מכיוון שהם לא נבדקו על אוכלוסיות אלה.

בסופו של יום צריך להכריע – להתחסן או לא להתחסן.

לפני שאגיד בצורה ישירה מה דעתי בנדון, ראוי לפרט את סימני השאלה על תוצאות המחקר של חברת פייזר הקשורות ליעילות ולבטיחות של החיסון.

מספר מסימני שאלה הבאתי במאמר חיסון הקורונה - חלק א' ומומלץ לקרוא אותם.

כעת אביא סימני שאלה נוספים, שלא פורטו בחלק הקודם.

כאשר קוראים את הדו"ח שחברת פייזר הגישה ל-FDA (זמין לציבור בקישור הזה),

מגלים ש-180 איש מהקבוצה שקיבלה את החיסון יצאו מהמחקר (טבלה בעמוד 33 לדו"ח)

מתוכם, 84 איש פרשו מרצונם. רובם פרשו לאחר מנת החיסון הראשונה.

לא מצאתי בדו"ח של פייזר כל הסבר מדוע הם פרשו וזה דורש ברור, שכן אולי זה היה עקב תופעות לוואי.

אנחנו לא יודעים. פייזר לא פירטה.

כמו כן, רואים שעם 80 איש בקבוצה שקיבלה את החיסון ו-86 איש בקבוצת הפלצבו אבד הקשר והם למעשה לא חלק מהמחקר. בלשון מחברי הדו"ח lost to follow up.

מה הכוונה "הלכו לאיבוד"?

הרי יש רשימה מסודרת של כל המתנדבים למחקר. יש לפייזר את השם שלהם, הכתובת, מספר הטלפון והאי-מייל שלהם.

מה הכוונה שהם הלכו לאיבוד? הם לא עונים למיילים? הם לא עונים לטלפון?

לא מצאתי שפייזר פירטו לאן בדיוק הם נעלמו ומדוע לא מחדשים את הקשר עימם.

כעת כשלא עוקבים אחריהם, איך אפשר לדעת האם אין להם תופעות לוואי קשות?

הרי גם אם רק לכמה מהם יש תופעות לוואי קשות, זה משנה את כל התמונה לגבי בטיחות החיסון.

הנושא הזה של אנשים שקיבלו את החיסון אך לא נמצאים במחקר הוא חשוב מאין כמוהו, כי לצערנו לא פעם הוצאת אנשים ממחקר, בטיעון כזה או אחר, היא דרך להוציא נבדקים שהתוצאות שלהם משבשות את התוצאות הרצויות למנהלי המחקר.

זו תופעה ידועה בעולם המדע ואף נכתב עליה לא מעט.

הוצאת אנשים מהמחקר היא פתח להטייה בתוצאות.

הדבר הנכון הוא שכל עוד האדם לא מת, יש להמשיך לעקוב אחריו בכל מחיר. ואם צריך להגיע אליו הביתה לראות מה שלומו, אז עושים גם את זה.

(חברות התרופות הן חברות בעלות שווי של מיליארדי דולרים ופיתוח תרופה/חיסון עולה עשרות ואף מאות מיליוני דולרים, כך שתקציב לתחקירן ומונית שיבקרו את אותם 168 איש שאבד איתם הקשר, הוא זניח לחלוטין ביחס להוצאות פיתוח החיסון).

בנוסף, אנחנו רואים מהטבלה ש-8 אנשים בקבוצת החיסון ו-5 אנשים בקבוצת הפלצבו הוצאו מהמחקר (לא פרשו מרצונם) עקב תופעות חריגות - adverse events בלשון מחברי הדו"ח. ראוי לקבל פירוט על מקרים אלו, שכן יתכן והם משנים את התוצאות על בטיחות החיסון בצורה משמעותית.

אמרנו שה-FDA דורש לפחות שנתיים של מעקב אחרי משתתפי הניסוי ורק אז הוא ישקול לתת לחיסון אישור FDA approved.

מדוע?

מכיוון שחברת פייזר שלחה כבר ב-10 לנובמבר הודעה לכל משתתפי הניסוי, שברגע שיתקבל אישור זמני לחיסון, היא תפעל ככל יכולתה כדי לספק את החיסון האמיתי, גם לקבוצת הפלצבו.

כך כתבו במאמר בכתב העת המדעי המכובד Nature שהינו אחד מכתבי העת המדעיים הנחשבים ביותר בעולם המדע.

הניסיון עם מחקרי חיסונים בעבר מראה שה-FDA יאשר מהלך כזה.

הבעיה היא שאם כמות רבה של אנשים "יחצו את הקווים" מקבוצת הפלצבו לקבוצת החיסון, המשמעות היא שהמחקר בעצם הופסק!

לא ניתן יהיה לקבל נתונים על יעילות ארוכת טווח של החיסון, לא ניתן יהיה לענות על השאלה הסופר חשובה האם החיסון רק מונע תחלואה אצל המתחסן, או שהוא גם מונע הדבקה ולא ניתן יהיה לתת תשובה לשאלה הקריטית האם יש תופעות לוואי ארוכות טווח.

הטיעון של פייזר וגם של ה-FDA יהיה, שזה לא מוסרי למנוע מקבוצת הפלצבו את החיסון.

ובשם טיעון זה, יעצרו למעשה את המחקר.

מחקר חדש, מבוקר ואקראי עם קבוצת ביקורת בגודל הזה, לעולם לא ייעשה שוב, כך שאם המהלך הזה יצא לפועל (ורוב הסיכויים שהוא יאושר), לעולם לא נדע מה באמת היעילות של חיסון הקורונה ומה פרופיל הבטיחות שלו לטווח ארוך.

האינטרס של יצרניות החיסונים במהלך כזה הוא ברור.

תמיד עלולים לצוץ תופעות לוואי מאוחרות ועדיף מבחינתן, לא לבדוק.

כך קרה כמעט בכל חיסון שפותח עד היום.

ברגע שראו בשלבים מוקדמים יעילות כלשהי, יצרניות החיסון לחצו על הרגולטורים לאשר לתת את החיסון גם לקבוצת הפלצבו ובעצם לעצור את המחקר.

האם לחיסון יש באמת יעילות של 95%?

במאמר מערכת מרתק של פיטר דושי, אחד מעורכי כתב העת המדעי המכובד (British Medical Journal) BMJ, הוא מנתח את האינפורמציה שפייזר ומודרנה חשפו בפנינו, חושף פגמים מהותיים בתכנון המחקר ומעלה מספר סימני שאלה על "יעילות של 95%".

בין הדברים שהוא כותב שם, הוא מראה שהיעילות שדווחה על ידי החברות מתייחסת להפחתת סיכון יחסי (relative risk reduction) ולא הפחתת סיכון אבסולוטי (absolute risk reduction) שהינו פחות מ-1%.

הוא עוד מוסיף שלעת עתה, החיסון לא הראה כל הפחתה בתמותה.

ויתרה מזאת, שאין לנו נתונים על היעילות שלו במניעת תחלואה קשה ותמותה בקרב הקבוצה הכי רלוונטית ושנמצאת בסיכון הגבוה ביותר לתמותה במקרה של הדבקה מקורונה – אנשים מבוגרים ובעלי מחלות רקע.

כך שהוא למעשה "מוציא את הרוח מהמפרשים" מההודעות הבומבסטיות של יצרניות החיסונים לגבי יעילות החיסונים.

ומדובר כאמור בחוקר ואיש מדע בעל שם עולמי והדברים שהוא כתב זכו לפרסום באחד מכתבי העת המדעיים המכובדים ביותר.

גם הוא, כמו מחברי המאמר ב-Nature, מזכיר את הפניה של פייזר למשתתפי המחקר בהצעה שכולם יקבלו את החיסון (גם קבוצת הפלצבו) וכותב שאי אפשר להימנע מהתחושה שיש פה ניסיון לסיים את המחקר כמה שיותר מהר ולהתחיל להזריק לכולם, מבלי שיש נתונים אמיתיים ארוכי טווח על החיסון הזה.

מומלץ מאוד לקרוא את המאמר המלא שלו בכתב העת BMJ.

חשש ל-Antibody-Dependent Enhancement או בראשי תיבות ADE, בעקבות חיסונים לקורונה.

ADE היא בעצם תגובת מחלה מוגברת, הנגרמת עקב נוכחות של נוגדנים מסויימים טרם ההידבקות במחולל המחלה.

נוגדנים אלו באופן פרדוקסלי מסייעים לוירוס לחדור לתא, דבר שמביא לשכפול מהיר יותר של הוירוס ולמחלה קשה יותר.

מסתבר שתופעה זו נפוצה בעיקר במחלות הנגרמות מוירוסי RNA, בדיוק כמו נגיף הקורונה.

בעבר כבר דווח במאמרים מדעיים על חיסונים שגרמו למחלה קשה יותר בקרב המתחסנים, לעומת אלו שלא חוסנו.

גם לגבי מחלת הקורונה, התברר שככל שהיו לאדם יותר נוגדנים, המחלה הייתה קשה יותר.

אפשר היה לומר שכמות נוגדנים רבה היתה התוצאה של עומס ויראלי גדול והוא זה שאחראי למחלה הקשה יותר, אבל החוקרים שללו זאת ומצאו שעומס הנוגדנים לא היה קשור לעומס הויראלי.

המשמעות של תופעה זו, במידה ואכן מתרחשת (אין עוד מידע על כך, זה רק חשש), הינה שאנשים מחוסנים יחוו מחלה קשה יותר, לעומת לא מחוסנים.

בספטמבר 2020 התפרסם מאמר סקירה מקיף בכתב העת המדעי Nature Microbiology על האפשרות לתופעה זו בעקבות טיפולים וחיסונים לקורונה.

החוקרים שמנתחים את כל המחקרים שנעשו בתחום, הן על חיסונים למחלות ויראליות אחרות והן בהקשר לוירוס הקורונה, מסכמים שקיים חשש אמיתי להתפתחות תופעה זו בעקבות חיסונים לקורונה.

הם מסבירים במאמר שהסיכון לתופעת ה-ADE גדל, במיוחד כאשר רמת הנוגדנים יורדת לאחר מספר חודשים מאז החיסון.

כלומר, העובדה שתופעה זו לא נצפתה בחודשים הראשונים לאחר החיסון, איננה ראיה לכך שחצי שנה או שנה לאחר החיסון, כאשר רמת הנוגדנים יורדת, תופעה זו לא תתרחש.

רק לאחר שיעבור מספיק זמן מאז החיסון בקרב אוכלוסייה מספיק גדולה, זמן כזה שבו כבר תהיה ירידה ברמת הנוגדנים, ניתן יהיה לדעת האם החשש ל-ADE התממש בעקבות חיסוני קורונה או לא.

ואולי תופעה זו מסבירה את האסטרטגיה של חברת פייזר ומודרנה.

שתי החברות דיווחו שכבר אחרי מנת חיסון אחת, יש כמות נוגדנים מספקת כדי למנוע מחלה.

למרות זאת הפרוטוקול שלהן אומר לחסן בשתי מנות, מכיוון שרמת הנוגדנים אחרי מנת החיסון השניה גדולה עוד יותר.

מחברי הסקירה המדעית על ADE, מסבירים שאחת השיטות להקטנת הסיכון לתופעה זו של ADE, היא לגרום להשארת רמת נוגדנים גבוהה מאוד ויתכן שזה בדיוק מה שיצרניות החיסונים רוצות למנוע.

אם חיסון הקורונה גורם חלילה ל-ADE, הזרקת מנת חיסון שניה, רק תדחה את הופעת התופעה, כי היא תעכב את ירידת רמת הנוגדנים, אבל לא תמנע אותה.

יתכן שהמשמעות של כך (אם אכן התופעה מתרחשת) היא שהאוכלוסיה שקיבלה את החיסון, תצטרך לקבל זריקת דחף כל שנה, על מנת לשמר רמת נוגדנים גבוהה, כדי למנוע את התופעה הזו של ADE.

ומסתבר שלא רק אנשי המדע שכתבו את המאמר המדעי ב-Nature מעלים חשש זה.

מדעני חברת פייזר פרסמו בכתב העת המדעי המכובד New England Journal of Medicine את פרוטוקל הניסוי המלא על החיסון שלהם. מסמך בין 154 עמודים.

בעמוד 27 יש טבלה בה הם כותבים ניתוח סיכונים לחיסון שלהם.

בטבלה ניתן לראות שהם כותבים שאחת הסכנות האפשריות מהחיסון הינה:

potential for COVID-19 disease enhancement

כאמור, חשש לתופעה זו קיים ועל פי מחברי הסקירה ב-Nature רק לאחר פרק זמן ארוך, שבו החיסון יינתן לאוכלוסיה גדולה, נוכל לדעת האם תופעה זו מתרחשת בעקבות חיסון הקורונה או לא.

דווח בכלי התקשורת על שני מקרים של תגובה אלרגית חריפה באנגליה בקרב מתחסנים וכן בקרב שני אנשי צוות רפואי באלסקה שהתחסנו בחיסון של חברת פייזר (ונכון ל 21.12.20 דווח בכלי התקשורת בעולם כבר על ששה מקרים כאלה).

מתוך ארבעת המקרים הללו, שלושה היו עם היסטוריה של תגובות אלרגיות חריפות בעבר, כך שאי אפשר להאשים את החיסון כבעייתי. יש אנשים שמפתחים תגובה אלרגית חריפה לאגוזים ואנחנו לא אומרים שאגוזים הם רעילים או מסוכנים...

על פי הדיווח, מקרה אחד היה לאדם ללא היסטוריה של תגובה אלרגית חריפה וזה אכן דורש ברור יסודי יותר.

האם צריך לחשוש מכך?

אנחנו עדיין לא יודעים.

החיסון עוד לא ניתן למספיק אנשים כדי שנוכל להגיד מה הוא האחוז באוכלוסייה שיפתח תגובה אלרגית חריפה לחיסון. אי אפשר לקפוץ למסקנות ממקרים בודדים אלו, במיוחד שרובם היו בקרב אנשים עם נטיה גנטית משמעותית לתגובה אלרגית חריפה.

אנחנו כן יודעים שאחד ממרכיבי החיסון הינו פוליאתילן גליקול.

ד"ר פול אופיט, מדען חיסונים בכיר וחבר בוועדה המייעצת של ה-FDA לגבי חיסון הקורונה (אותה ועדה שאישרה שימוש חירום בחיסון) כתב שיתכן שהפוליאתילן גליקול בחיסון הוא זה שגרם לתגובה האלרגית שנצפתה עד כה.

אז חוץ מהמקרים של תגובה אלרגית חריפה (אנפילקסיס), כ-6 מקרים עד כה, ה-CDC, המרכז לבקרת מחלות בארה"ב מדווח על מספר המקרים בהם היו תופעות לוואי משמעותיות מהחיסון.

ה-CDC מגדיר תופעות לוואי משמעותיות כתופעות לוואי שהביאו את האדם למצב שהוא לא יכול לבצע פעולות יומיומיות נורמטיביות, לא מסוגל לעבוד וזקוק להשגחה של איש רפואה.