. . .
01 May
01May

לפני כשנה עברתי לגור בעיר בית שמש, כידוע עיר זו מתאפיינת במגוון רחב ועצום של אנשים, חילונים, מסורתיים, דתיים, חרדים וקיצונים, רובו הגדול של העיר בעד שקט ושלווה, איש את אחיו יאהבו, אמנם ישנו גם קומץ המחונך על שנאת הערכים האנושיים, על חילול השם, על קריאות בוז ונאצה לכל הקשור למדינה, שלא תטעו לא מדובר על זרם חסידות "סאטמר" הידועים באנטי ציונות מפליגה, אלו חסידים מחסידויות שונות שבמקומות שונים בארץ, חסידותם אינה מהווה כלל סמל ודוגמה להתנגדות למדינה ולערכיה, אך משום איזוהי סיבה עלומה כאן בעיר בית שמש החינוך מושתת אחרת.

מעולם לא נתקלתי באטימות חסרת הבנה מינימליסטית שכזו, הרי הנגיף המשתולל בחוצות, אינו מבחין בין מדינות ויבשות, בין מגזרים ומגדרים, ובוודאי שלא בין שוטרים לקיצוניים, איזה קצה של היגיון יש בכך שלא לחבוש מסיכה רק כי המדינה חוקקה זאת כחוקה

לצערנו מצא מין את מינו, ונעשו חיבורים שונים ומשונים בין חלקי העם, וכך, הפלג הרדיקלי השולי בציבור הליטאי עשה את דרכו אל מדרכות שכונות הקיצוניים, וביחד איחדו כוחות להפגין ולזעוק נגד אנשי המשמר – משרתי העם בתקופה זו.

מעולם לא נתקלתי באטימות חסרת הבנה מינימליסטית שכזו, הרי הנגיף המשתולל בחוצות, אינו מבחין בין מדינות ויבשות, בין מגזרים ומגדרים, ובוודאי שלא בין שוטרים לקיצוניים, איזה קצה של היגיון יש בכך שלא לחבוש מסיכה רק כי המדינה חוקקה זאת כחוקה, איזו תועלת יש בסירוב לציית שלא להתקהל, מהו הרווח בעריכת הפגנה ומחאה כשעסקינן בבריאות העם, הרי כפי שנדבקו אחרים עד כה, יכולים המה חלילה גם להידבק, וכי מדובר כאן בגזירת שמד שמצווה למסור נפש עליה? ההיפך הוא הנכון, ציוותנו התורה ב"ונשמרתם לנפשותיכם", וחכמינו הוסיפו גם את הכלל של "חייב לאחריני", הראשונים שצריכים להבין זאת עד ליסוד הם אלו שומרי המצוות על כלל גווניה וזרמיה.

נראה איפה כי הקנאות המזויפת לא מבחינה בין טוב לרע בין מותר לאסור, ככלב השב לקיאו, כשיבחינו בניידת שיטור או במעשה הנראה לעיניהם המוגבלות כ"אנטי יהודי", יקפצו ויזעקו "נאצים, נאצים" כאילו אין ביכולתם לעשות כל הבחנה אפילו הפשוטה ביותר.

אך ודאי שלא נשכח את תקופה זו אף מהפן העוצמתי והעילאי שבו, מעולם לא זכינו לטעום  "מסירות נפש" מהי, נראה כי הפעם הייתה בידנו הזכות וההזדמנות להרגיש את קוצו של מצוות מסירות נפש – לוותר על מניין בציבור אפילו שלכאורה הוא מנוגד להלכה, לבטל את מצות ה'חבורה' לפסח על כל דקדוקיה, לא לפתוח את עולם הישיבות החל מא' אייר.. זוהי מסירות נפש. 

ובתקופה שכזו אין מתאים יותר מלחתום בתפילה, שבעזרת הקל במרומים נזכה, שלא נדע עוד חולי חלילה במחננו, ושלא נזדקק שוב עוד למסור את נפשנו, או להצר ולהגביל את יהבנו לקפסולות אנשים בהיכלי התורה וספסלי בית המדרש, ותשוב קול התורה להישמע ולהתנגן בחוצות העיר, אגודות אגודות לתפילה וללימוד.

להארות, הערות ותגובות, בשמחה: s533157484@gmail.com


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.