מעלה עשן כלשהו

, מאמר חינוכי מאת איש החינוך הרב מאיר אלמליח שליט"א 

רבי , 

אני בהלם מוחלט אמר לי האבא, לא האמנתי שהבן שלי יעשן אי פעם, לא יכול להכיל את זה, שיממן את עצמו ועוד ועוד תגובות שונות של הורים ברגע בו התברר להם שבנם מעשן סגריות, נרגילה ויש גרוע מזה ה' ישמור. 

שאל אחד החברים איש חינוך במקצועו, האם דברי הרה"ג אדלשטיין שליט"א כשאמר כיצד לנהוג בנער המתבגר שלא הולך על פי מנהג אבותיו, כשרוצה לקנות בגד שלא מתאים כל כך למסגרת הקיימת במשפחתו ימים רבים האם לקנות לו ?,

או לחילופין בת ישראל מתבגרת שרוצה לקנות בגד מסויים שלא כל כך צנוע בלשון המעטה, האם ראוי לקנות לה או לא לקנות? אמר על כך הרה"ג אדלשטיין שליט"א שראוי לקנות להם 

ואת דברי המוסר לנער או הנערה צריך לומר בנחת בהזדמנות אחרת, כמאמר חז"ל "דברי חכמים בנחת נשמעים" 

האם אותו דין ננהג בשאלה האם לקנות לבן שרוצה לעשן "סגריות" ? שאל 

הדיון היה מעניין וססגוני אך אני אכתוב את דעתי בלבד. 

קודם שאענה על השאלה עולה שאלה אחרת, מדוע נער מעשן בכלל? 

המעניין הוא שיש לזה כמה סיבות, אך אף אחת מהן לא בגלל העישון עצמו.   

• יש לו צורך להרגיש מחובר לחברה וכך הוא מרגיש חיבור רע אבל חיבור

 ולראיה, מי שאין לו בעיה חברתית כמעט ולא יגיע לצורך בעישון. 

•  יש לו צורך להרגיש גדול, כי הרי הגדולים מעשנים, ולראיה, כמעט תמיד הנער יעשן בהתחלה לפחות סוג סגריות שמעשן אדם שקרוב לו במיוחד.

 הצורך בסגריה במשך הזמן נתפס כהתמכרות אך גם ההתמכרות הזו אינה כי אם סוג של חיקוי. 

פעם נעשה ניסוי חברתי, שני נערים בני 14 הולכים עם סגריה ביד ונגשים למעשנים ברחוב ומבקשים להדליק להם את הסגריה. 

בכל המקרים המבוגר לא הסכים והוסיף דברי מוסר עד כמה זה לא דבר טוב ובריא. 

לאחר שהנערים קיבלו את דברי המוסר זרקו את הסגריה ולפני שהסתלקו נתנו למעשן דף מקופל, 

כשפתחו המעשנים את הדף נבוכו מאוד למאמר שנכתב שם 

"אם אתה דואג לבריאות שלי למה אתה לא דואג לבריאות שלך ? " 

עד שאנחנו נדאג שהנוער לא יעשן ישנם שני צעדים חשובים שאנחנו צריכים לעשות:  

• לעשן לבד ולא כטקס בין חברים הרואים בזה מקובלות חברתית.
• להראות בסיגריה כסוג של מום וחסרון.

 כל זמן שהסגריה תהיה סוג של מוסכמות חברתית ודבר מקובל ובכל אירוע והזדמנות 

למשל כשכולם מעשנים יחד, ושזה נעשה כטקס מיוחד לאחר ארוחה דשנה כמובן לשלב סיגריה עם קפה טוב, ובכל אירוע מיוחד צריך לעשן בליווי שתיה כזו או אחרת. 

מה יראה הנער ולא יחטא ? שאלו הדברים שמגלים את בגרותם ומקובלותם החברתית 

יש שירצו למנוע זאת בכל זאת בכח ואכן יכול להיות שיצליחו למנוע מהנער לא לעשן לידם 

וזה לצערינו מה שיגרום לו לעשן עם מי שמקבל אותו אך לא תמיד אותו אדם שמקבל אותו זה האדם שהייתם מתפללים שהוא יפגוש. 

ויותר מכך היום זה סגריה ומחר זה משהו גרוע יותר ועד שאתם תדעו מכך זה כבר יהיה מאוחר מידי. 

ולמה זה באמת קורה ? 

כי נער לא אוהב ששופטים אותו ולא כשמדמים אותו לאדם כזה או אחר , הנער מחפש פינה שיקשיבו לו מבלי לפסול את דבריו וכשהוא לא ימצא זאת אצלכם כהורים הוא יחפש את האנשים שיקשיבו לו ולצערינו בהרבה מקרים אלו שהקשיב והביאו אותם לשאול תחתית ממש והכל בגלל סיגריה 

לסיום  

סגריה זה לא סוף העישון. ואם נשפוט אותם על כל משפט, זו תהיה סוף דרכם החינוכית. 

על כן אם תקשיבו להם מבלי לשפוט אותם נזכה שבע"ה יחזרו לדרך הישר בקרוב 

ועל כן יש לשלב בין הרצון של הנער לבין ההקשבה וההחלה שלנו גם אם זה נוגד את השקפתנו החינוכית ואין בשום מקרה בעולם לתת לדברים האלו להתנגש יחד ולהרוס עתיד בגלל סיגריה.      

מאיר אלמליח

יועץ חינוכי

יעוץ פדגוגי לאנשי חינוך

ייעוץ והכוונה 

מדור חינוך בעריכת איש החינוך הרב ברוך צדוק שליט"א