. . .

האחריות על ילדינו היא שלנו. על הכסף אנו יודעים לשמור. מה עם הילדים?


בימים עברו, יהודי דתי אחד ערך מסע באזור הכפרי במזרח אירופה. הוא הגיע לבית כנסת שבו השוחט המקומי נפל למשכב זמן קצר קודם לכן. לקצב העיר לא היה מי שישחט עבורו את העופות והוא כמעט סגר את האיטליז, אלא שאז נתקל בדיוק יהודי. האורח נראה אדוק וירא שמים (אולי חבש כובע שחור והיה לו זקן) המאמר הקצב שאל אותו אם הוא שוחט. המבקר השיב בחיוב, והקצב מיהר להציע לו עבודה במשחטה. האורח היהודי שאל את הקצב אם הוא מוכן להלוות לו קצת כסף בגלל שהוא הגיע זה עתה וצריך לקנות כמה דברים. "אבל אתה זר גמור", אמר הקצב, "אני בכלל לא מכיר אותך. איך אוכל להלוות לך כסף?" "היית מוכן להפקיד בידיי את רווחתם הרוחנית של כל בני ובנות הקהילה שלך, למרות שמעולם לא ראית אותי קודם לכן, אבל ברגע שביקשתי ממך כמה רובלים פתאום אתה בקושי מכיר אותי?"

פרשת השבוע מספרת את סיפור השידוך הראשון בהיסטוריה. אברהם שולח את משרתו הנאמן, אליעזר, למצוא כלה לבנו יצחק. הוא נותן לאליעזר מסמך ובו הוא מוריש את כל הונו ליצחק ומשביע את אליעזר בשבועה חגיגית שהוא לא יביא לבנו אישה כנענית אלא מישהי ממשפחתו של אברהם, מארם נהריים.

כמה מדהים הוא אברהם! במסמך אחד, הוא מעביר את כל הונו לאדם אחר, כדי לעזור לאליעזר למצוא את השידוך הנכון עבור בנו. האם מוזכר בכלל שאברהם דרש מאליעזר איזה עירבון על ההון שהופקד בידיו? אין אף מלה על כך שאברהם התעקש על ערבים כלשהם, על הבטחות או אפילו על תקיעת כף. על מה כן ביקש אברהם מאליעזר להישבע לו? לא על הכסף, אלא על האישה! כשהיה אומר באישה שתילקח לבנו, באופייה של הנערה שבנו ייקח לו לאישה - על כך תבע אברהם לא פחות אבל שבועה חגיגית.

איזה לקח עצום לסדר העדיפויות שלנו בחיים. מה חשוב לנו ביותר? מהם הדברים שאותם אנו באמת יכים באמת? כשזה מגיע לכסף שלנו, הכל צריך להיות מאחורי מנעול ובריח ובכספות פלדה. האם אנו נזהרים באותה מידה ביחס לילדינו? האם אנו שם אותם לב באותה מידה, עם מי הם יוצאים לבלות, לא הם הולכים ומה מעשיהם?

היו זמנים שבהם הורים יהודיים לקחו אחריות על רווחתם החברתית של ילדיהם ואפשר על מציאת בן / בת הזוג הנכונ / ה. בסדר, הזמנים השתנו וילדים כבר לא אוהבים שהוריהם מתרבים בניסיונות הרומנטיים שלהם. אפילו לטוביה החולב היו בנות שהתקשו להינשא למען האהבה. אבל אפילו אם איננו יכול "להסדיר" את הדברים, עדיין אנו יכולים לנסות מאחורי הקלעים "להנדס" מפגש עם מישהו. או לפחות אנו יכולים להתעניין במה שקורה.

יתכן שצעירים כיום יזדעזעו למחשבה ששדכן יעזור להם למצוא שותפ/ה לנישואין. אך הרי אין ספק שהורים צריכים לשוחח עם ילדיהם על נושא הנישואין כשהם יגיעו לגיל המתאים. הרי ודאי שצריך להעביר לילדינו את חשיבות הנישואין עוד לפני שיגיעו לגיל 35! והרי יהיה זה רעיון טוב שהורים יישבו עם ילדיהם בשלב כלשהו וישוחחו עמם על הדברים שעליהם לחפש באדם שעמו הם ירצו להתחתן?

אברהם היה מודאג שהאישה הלא נכונה תשפיע לרעה על בנו. על אחת כמה וכמה שעלינו להיות מודאגים ביחס לילדינו שהם הרבה פחות אדוקים משהיה יצחק בשעתו. וכדאי גם שילדים ייקחו את עצת הוריהם קצת יותר ברצינות. ככלות הכל, ניסיון ההיסטוריה מראה שהורים תכופות רואים דברים שילדים – שה"אהבה" מעוורת את עיניהם – לא רואים.

יש מקום לטעון שתופעת ה"רווקים "היא הבעיה החברתית הגדולה ביותר בעולם היהודי הנוכחי. אנשים נישאים בגיל מבוגר יותר או לא נישאים כלל. לפעמים מורכב, השעון הביולוגי גומר את מסלולו עוד בטרם הצליחו ליצור משפחה. לפעמים תכופות מדי, אנשים נואשים עושים החלטות שנולדות מתוך ייאוש ואחר כך מתחרטים עליהן.

אברהם מלמדנו שזו אחריותנו כהורים לדאוג לכך שילדינו ישהו בחוגים המתאימים ולא ייחודישפו להשפעות לא רצויות. אנא אלוקים, תן שכל ילדינו ימצאו בני זוג ובנות זוג מתאימים, ומוטב מוקדם עדיין מאוחר, ויקימו משפחות יהודיות חזקות שכולנו נוכל להתגאות בהן.

הרב יוסי גולדמן

-------

הרב יוסי גולדמן נשלח בשנת 1976 על ידי הרבי מליובאוויטש לשמש כשליח בקהילה היהודית ביונהסבורג, דרום אפריקה. הוא רב מכובד בקהילה המקומית, ויושב-ראש האגודה הרבנית של דרום אפריקה.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.