המאבק בין יעקב למלאכו של עשו

המאבק בין יעקב למלאכו של עשו – לפרשת וישלח

מאת איש החינוך הרב ברוך צדוק שליט"א   

פרשת וישלח מספרת על המפגש בין יעקב לעשו אחיו. למרות שחלפו שנים רבות מאז הסיפור עם מכירת הבכורה ולקיחת הברכות, יעקב אבינו חושש האם עדיין אחיו שונא אותו? האם פניו לשלום או למלחמה ולסלחנות? 

לאחר שיעקב מגלה כי פניו של אחיו לרעה, הוא מתכונן באמצעות תפילה לבורא העולם, הכנות למלחמה אפשרית ומשלוח מתנות לאחיו. 

אך עוד לפני שהוא נפגש עם עשו משהו מסתורי קורה. 

"ויעבור את מעבר יבוק... ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר". באמצע הלילה נאבק בו איש מסתורי, מנסה למנוע ממנו לחצות את הנחל ולהתקדם קדימה.

מי היה אותו איש מסתורי, ומי ניצח במאבק?

 בפרשתנו מסופר:

"ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבור את מעבר יבוק. ויקחם ויעבירם את הנחל, ויעבר את אשר לו". 

ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר. וירא (האיש) כי לא יכול לו, ויגע בכף ירכו, ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו.   (בראשית לב, כד). 

ויאמר (האיש): שלחני! כי עלה השחר. ויאמר (יעקב): לא אשלחך כי אם ברכתני. ויאמר אליו (האיש): מה שמך? ויאמר: יעקב. 

ויאמר: לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל; כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל. 

וישאל יעקב ויאמר: הגידה נא שמך! ויאמר (האיש): למה זה תשאל לשמי? ויברך אותו שם. 

למה נשאר יעקב לבדו? 

התלמוד מביא על כך את דבריו של רבי אלעזר: לאחר שיעקב העביר את כל הרכוש, הוא הבחין ב'פכים קטנים', כלים קטנים ללא שווי מיוחד. עם זאת, יעקב לא רצה להשאיר גם כלים קטנים אלו ולפיכך הוא שב על עקבותיו, שם פגש אותו ה'איש'. 

פרשני התורה מציעים הסברים שונים לעובדה שיעקב לא ויתר על כמה חפצים פעוטים וחסרי ערך. 

רבי אלעזר עצמו מסביר זאת כך: מפסוק זה אנו רואים כי רכושם של הצדיקים חשוב להם אף יותר מגופם, שכן יעקב הסכים להסתכן עבור רכושו. "וכל כך למה? לפי שאין פושטין ידיהן בגזל." כל פרוטה מושגת ביושר, ולפיכך הם מחשיבים כל-כך את רכושם. 

מנקודת מבט מיסטית, גדולי החסידות מסבירים כי בכל חפץ ופריט בעולמנו זה יש ניצוץ אלוקי המחכה להעלאתו. הצדיק רואה גם בחפץ הפעוט ביותר את מטרתו ואת הניצוץ הטמון בו, ולפיכך מוכן לסכן את חייו כדי לשמור עליו ולהגשים את מטרתו. 

הסבר נוסף: פכים אלו הכילו שמן אותו ייחד יעקב ליציקה על המצבה שהקים בדרכו לחרן; בשל קדושתם לא הותיר אותם יעקב מאחור. 

"הקדוש ברוך הוא אמר לו, ליעקב – אתה מסרת נפשך על פך קטן בשבילי, וגם אני בעצמי אשלם לבניך, לבני חשמונאי, שנעשה נס על ידי פך קטן." 

עוד לפני שיעקב מספיק לבצע את כוונתו הטובה, הוא פוגש באיש מסתורי. 

"ויאבק איש עמו: ופירשו רבותינו זכרונם לברכה שהוא שרו של עשו". במדרשים ובתלמוד מופיע כי לכל אומה ואומה מלאך – 'שר' – משלה, המייצג את האינטרסים שלה לפני בורא העולם. היה זה מלאכו של עשו שבא למנוע ממנו להשלים את משימתו. 

המאבק בין יעקב למלאך: 

"ויאבק איש עמו עד עלות השחר": המאבק נמשך שעות רבות. הם נאבקים ונאבקים  אך המאבק לא מוכרע. כאשר המלאך מבין שהוא לא יכול לנצח, הוא נוגע בירך יעקב ונוקע אותה ממקומה. 

השחר עולה. מדי בוקר כל מלאכי מעלה אומרים שירה לפני בורא העולם, ומלאכו של עשו מנסה להשתחרר מלפיתתו של יעקב ללא הצלחה. הוא מבקש אם כן מיעקב שיאפשר לו ללכת; יעקב מסכים בתנאי אחד. על המלאך לברך אותו ולהודות כי למעשה הברכות שנתן לו יצחק אכן היו שייכות לו ולא לעשו. 

המלאך מסכים, מברך את יעקב ואף מעניק לו שם חדש: ישראל. שם זה מרמז כי הברכות הגיעו ליעקב בגלוי, ב'שררה', ולא בתחבולה וברמיה. 

לזכר מעשה זה נאסר על בני ישראל לאכול את 'גיד הנשה', גיד מסויים בבהמה המקביל לגיד הפצוע. 

מה סימל המאבק בין יעקב למלאכו של עשו? 

במדרש  מובא כי למעשה המאבק המובא בחומש הוא מאבק שהחל אז ונמשך עד עצם היום הזה. הוא מאבק בין עם ישראל, המיוצג על ידי יעקב, ובין האומות המנסות להכחיד, חלילה, את היהודים. הם מנסים שוב ושוב אך ללא הצלחה; רק את "כף הירך", חלקים קטנים מעם ישראל, הם מצליחים להשמיד ולטמא. 

בסופו של דבר המאבק יסתיים עם עלות השחר, זמן הגאולה בו נצחונו של יעקב יהיה סופי ומוחלט. כפי שמסיים הפסוק: "ויבוא יעקב שלם", למרות הייסורים, ההשפלות והעינויים, עם ישראל חי וקיים לנצח