. . .

העקרונות המרכזיים והשיקולים העומדים בבסיס התקנות החדשות.



בטור האחרון הסברנו את הסיבות העיקריות שהובילו לשינוי התקנות, כעת נפרט את העקרונות המרכזיים והשיקולים העומדים בבסיס התקנות החדשות שהחלו מתחילת השנה (1.1.21).


א)  האחדה ופישוט של ההסדרים הדיוניים בהליך האזרחי - בתקנות נקבעה מסגרת מועדים אחידה, ככל האפשר, וצומצמו הסדרים מיוחדים המקובלים כיום ואשר אינם נדרשים.
כמו כן, התקנות נערכו לפי הסדר הכרונולוגי של שלבי ההליך המשפטי גופו. תקנות סדר הדין האזרחי הקודמות כללו למעלה מ-700 תקנות, וזאת כאשר  ללא החלקים המסדירים ענייני משפחה וסדרי דין מיוחדים, קיימות מעל ל-550 תקנות סדרי דין אזרחיים כלליים, בעוד שהתקנות החדשות כוללות פחות מ-180 תקנות.
צמצום מספר התקנות כשלעצמו מפשט את ההסדרים הדיוניים הקיימים כיום בהליך האזרחי ומייתר כפילות שהייתה קיימת בתקנות הקודמות. 
בעניין זה יודגש, כי ההימנעות מלכלול בתקנות החדשות תקנה כזו או אחרת הקבועה בתקנות הקודמות, אין משמעותה בהכרח ביטול ההסדר, אלא כאמור לעיל ,עשויה להיות תוצאה של פישוט ההסדרים הדיוניים והימנעות מניסוח קזואיסטי המאופיין בתתי סעיפים.
נוסף על האמור, הסדרים רבים שהיו קבועים בתקנות הקודמות בוטלו ואחרים שונו וקוצרו, כך לדוגמה ,פתיחתו של הליך תעשה בדרך אחת של הגשת תובענה ולא יהיו עוד הסדרים מיוחדים כדוגמת סדר דין מקוצר, המרצת פתיחה וכיוצאים באלה, זאת למעט סדר דין מהיר אשר נוכח יעילותו, נותר על כנו.למותר לציין, כי פישוט ההליכים ופתיחת הליך בדרך אחת תסייע בראש ובראשונה לבעלי דין בלתי מיוצגים, כאשר במסגרת התקנות הקודמות נדרשו לפתוח את ההליך בהתאם לסדר הדין המיוחד שנקבע לפתיחתו.   

ב) קביעת מדדי זמן וכמויות - בעיה נפוצה נוספת הקיימת בהליכים האזרחיים מתבטאת כיום בהעדר אכיפה מספקת של ההסדרים הקיימים.
לא אחת, כתבי בי הדין אינם מוגשים במועדים הנדרשים, מנוסחים בצורה מסורבלת על פני עמודים רבים ובאופן החורג מהוראות התקנות. 
בנסיבות אלו, נקבע בתקנות החדשות הסדר שנועד לצמצם את היקף כתבי הטענות, לתחום את היקפם ולחייב בהגשת כתבי הטענות בפורמט אחיד. 
כמו כן, נקבע הסדר שלפיו מסמך שמבקשים להגישו לבית המשפט ואשר אינו עונה אחר דרישת התקנות או אחר הוראות בית המשפט במדויק, לרבות המועדים שהוקצבו להגשתו או היקפו, לא יתקבל לרישום במזכירות בתי המשפט. על מנת לאכוף הוראה זו, הוגדר בתקנות בעל תפקיד המכונה "מזכיר משפטי" אשר יהיה מוסמך שלא לקבל מסמך שאינו עונה אחר הדרישות האמורות. לפי הסדר זה, מי שרואה את עצמו נפגע מפעולת המזכיר המשפטי רשאי לדרוש כי העניין יועבר להכרעתו של השופט הדן בתיק, ואם טרם נקבע שופט שידון בתיק – יועבר העניין לעיונו והכרעתו של שופט שנשיא בית המשפט ימנה לעניין זה.  
יצוין, כי עמידה על כללי סדר הדין היא המאפשרת גישה אפקטיבית לכלל המתדיינים בבית המשפט באופן שוויוני, הוגן ותוך שימוש סביר במשאבי בית המשפט.
נורמה זו עשויה לשנות באופן יסודי את דרך ההתנהלות בהליכים אזרחיים ויש בה כדי להעמיד מחדש את עקרונות השמירה על זמנים ועל היקפי החומר המותרים להגשה, כפי הנדרש על ידי התקנות.
בכך גם ייחסך זמן דיוני יקר ויתאפשר לייעל את ההליכים מבלי לפגוע בתקינותם ובאיכותם .   

ג) גילוי הדדי, שקיפות מלאה, דיון מקדמי בין בעלי הדין ופגישת מהו"ת - אחת הבעיות הקיימות כיום היא שהכנת התיקים לקראת הדיון בבית המשפט אינה תמיד מלאה ולא אחת נתקל השופט בקדם המשפט בעובדה שעד לאותו שלב הצדדים טרם מצאו לנכון לשוחח ביניהם אודות המחלוקת. לפיכך ,נקבע כי בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ינהלו בעלי הדין, זולת בעל דין שאיננו מיוצג בידי עורך דין, דיון מקדמי, אשר במסגרתו יתחמו את הפלוגתות שבין בעלי הדין, ימקדו אותן ויבחנו את האפשרות לצמצמן. כמו כן, יבחנו בעלי הדין את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך. היה והחליטו בעלי הדין שלא ניתן למנוע הליך שיפוטי בעניין הסכסוך שביניהם, יבחנו, לכל הפחות, את האפשרות להסכים על הצעדים שיש לנקוט בהם כדי לצמצם ולייעל ככל האפשר את ההליך המשפטי.  
דוגמה נוספת לעקרון הגילוי ההדדי והשקיפות שבא לידי ביטוי בתקנות היא חיוב בעלי הדין להגיש את רשימת הבקשות ואת רשימת עדיהם שבכוונתם להזמין למתן עדות לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה.  
זאת ועוד, התקנות מסדירות את החובה להחליף תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, וזאת לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון או שחלף המועד להגשתו. 
כמו כן, עד שלושים ימים לאחר שהחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים או במועד אחר שקבע בית המשפט, ישלימו בעלי הדין את הליכי העיון במסמכים ויאפשרו האחד למשנהו לצלמם או לסורקם, על חשבון בעל הדין שביקש את העיון . 
כפי שיפורט להלן ,עיקרון הגילוי ההדדי והשקיפות יועיל בסופו של יום לציבור המתדיינים. ראשית, טענות הצדדים תהיינה ממוקדות ומבוססות יותר; שנית, תיערך עבודת הכנה יעילה של הצדדים הכוללת דיון מקדמי, החלפה ועיון במסמכים והגשת רשימת כל הבקשות הרלוונטיות.
כל אלה ייעלו את ההליך המשפטי ויבהירו לצדדים ולבאי כוחם את סיכוייהם וסיכוניהם במשפט גופו. 
בנוסף, תקנות אלה מאמצות את הוראת השעה שנקבעה במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי (הוראת שעה) התשס"ח-2007, לעניין תוכנית המהו"ת והופכות אותה להוראת קבע אשר תחול בכל בתי משפט השלום, בנוגע לכל תובענה שסכומה או ששווי נושאה עולה על 40,000 שקלים חדשים, למעט תובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
כיום תוכנית המהו"ת, המחייבת את בעלי הדין להשתתף בפגישת מהו"ת (פגישת מ'ידע, ה'יכרות ות'יאום) לאחר שהוגשו כתבי הטענות, פועלת בתשעה בתי משפט שלום בלבד והיא חלה על תובענות שסכומן או שוויו נושאן עולה על 75,000 ש"ח.
דו"חות ביניים אודות פעילות התכנית אשר הופקו על-ידי הנהלת בתי המשפט מעידים על שביעות רצונם של בעלי הדין ושל עורכי הדין הלוקחים חלק בתכנית. לצד זאת, עולה כי אחוז הפניה לגישור וכן שיעור הסדרי הגישור שאליהם מגיעים הצדדים גבוה יחסית באופן שמצדיק את הרחבת תכנית המהו"ת לכלל בתי המשפט, הגדלת היקף התובענות שיופנו לפגישת מהו"ת והפיכתה להוראת קבע.     

ד) הבטחת הנגישות לבית המשפט וקיומו של הליך ראוי והוגן כמורה דרך לבתי המשפט והצדדים - מלבד ההנחיה לקיומו של הליך ראוי והוגן, הכולל באופן אינהרנטי שיקולי יעילות וצדק מהיר, יש בתקנות התייחסות לאחריות הניהולית של בית המשפט על ההליכים האזרחיים.
בית המשפט נדרש להיות אקטיבי יותר במהלך הדיונים, וזאת לשם ניצול נכון והגשמה מירבית של זמנו של הציבור.
גם עורכי הדין נדרשים לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו, בהיותם קציניו של בית המשפט, ולא רק מייצגים של צד לסכסוך בהליך . 
לסיום חלק זה, חשוב לציין כי חלקים נרחבים מהדין והפסיקה בנושאים שונים הקשורים לסדר הדין האזרחי ימשיכו להיות רלבנטיים גם ביחס לתקנות החדשות. כך למשל הפסיקה העוסקת בשאלה אילו מסמכים יש לגלות בגילוי מסמכים ואילו חסיונות קיימים בעניין, מהם התנאים לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, מהם התנאים לתיקון כתב תביעה ועוד כהנה סוגיות רבות שנדונו והוכרעו במשך השנים ושהתקנות החדשות לא שינו ואינן מתיימרות לשנות.

אחרי שפירטנו את הצורך לשנות את התקנות שהיו עד עתה, וכן ביארנו מה התקנות החדשות יעזרו לנו, במאמר הבא אי"ה נפרט את יסודם של התקנות החדשות.




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.