התקנות החדשות בסדר הדין האזרחי - א

במאמר זה נעסוק בתקנות החדשות בסדר הדין האזרחי החל מיום 01.01.2021

בשקט בשקט, בין הסגר השני לסגר השלישי / בין הבחירות השלישיות לרביעיות, מבלי שכל כך הרגשנו נכנסנו לשנת 2021, ועם כניסת השנה הלועזית החדשה, נכנסו לתוקפן גם תקנות חדשות בסדר הדין האזרחי (2021).

סדר הדין האזרחי כשמו כן הוא, תביעות אזרחיות, איש כנגד רעהו/מעבידו/שכנו.

קשה למצוא אדם שלא נתקל במהלך מרוצת החיים באיום או בתביעה לבית משפט, ולכן היות שהתקנות החדשות נוגעות בחיי היום יום שלנו, ניאלץ קודם בסדרת מאמרים מקיפים, הנכתבים עבור גולשי אתר 'בית שמש חדשות' לסקור את ההליך המשפטי האזרחי מתחילתו ועד שנגיע לצורך של התקנות החדשות שנכנסו לתוקפן החל מיום 01.01.21.

* הימשכות ההליכים ותופעת העומס בבתי המשפט אופייניות לכלל מערכות בתי המשפט, ואולם חומרתה בישראל היא רבה בהשוואה למדינות מערביות בעולם. בכל שנה חל גידול במספר התיקים הנפתחים. בשנת 2018 לבדה נפתחו 854,196 תיקים בבתי המשפט ונסגרו 841,808 תיקים. ישראל ממשיכה להוביל את העולם גם ביחס שבין מספר עורכי דין לנפש ומובילה – ביחס הפוך – בין מספר השופטים לעומת מספר התושבים באוכלוסייה, באופן נמוך משמעותית ביחס למדינות מערביות בעולם. הגם שמדובר בקצב מרשים של סגירת תיקים, עדיין ישנם 471,839 תיקים תלויים ועומדים במלאי התיקים של מערכת בתי המשפט. כמו כן, במהלך שנת 2018 הוגשו כ-2,900,000 בקשות בהליכים אזרחיים.

* נתון חשוב נוסף הוא שלמעלה ממחצית מכלל ההליכים במערכת בתי המשפט הם הליכים אזרחיים. 

הרפורמה בסדר הדין האזרחי נועדה לעצב הסדר חדש שיהיה בו כדי להחזיר את מעמד תקנות סדר הדין האזרחי ככלי מרכזי וחשוב לניהול סדרי המשפטים האזרחיים, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים, תוך עשיית צדק במסגרת קיומו של הליך ראוי והוגן .כל זאת, תוך יצירת איזון בין צרכיהם של מתדיינים שונים, לרבות התחשבות בבעלי דין בלתי מיוצגים והתאמת כלים מיוחדים עבורם, מקום שבו יש צורך בכך .

* תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 )להלן – "תקנות סדר הדין האזרחי הקודמות" או "התקנות הקודמות" (והעקרונות הדיוניים בהליך האזרחי, נקבעו ברובם בתקנות משנת 1963, כאשר בשנת 1984 הן עברו עדכון ניסוחי בלבד. לאחר מכן הותקנו מעת לעת תיקונים בתקנות, לעיתים של פרקים שלמים ולעיתים של תקנות בודדות, בלא שהתבצע תיקון קוהרנטי כולל של כל התקנות. נמצא כי לאחר שבמערכת בתי המשפט עודכנה תוכנת מחשוב חדשה ומודרנית ושונתה כליל סביבת העבודה השיפוטית, הגיעה העת להתקין תקנות חדשות שיתאימו לימינו אנו .

* ואכן, במשפט המשווה ניתן למצוא דוגמאות רבות לרפורמות, בהיקפים שונים, שנערכו בכללי הפרוצדורה האזרחית. מטרותיהן משותפות: להפחית את העלויות, לפשט ולקצר את הימשכותם של ההליכים המשפטיים האזרחיים.

* בשנת 2012, ועל רקע הימשכות ההליכים בבתי המשפט בישראל, נערכה על ידי חברת ייעוץ אסטרטגי בשם "שלדור" עבודת מחקר רחבת היקף עבור הנהלת בתי המשפט בשיתוף משרד האוצר. במסגרת המחקר נבחנו, בין היתר, החסמים הגורמים להימשכות ההליכים וגובשה תכנית אסטרטגית לשיפור וייעול עבודתה של מערכת בתי המשפט .לפי אחת מההמלצות שגובשו, יצירת שינוי מהותי בפרוצדורה תוביל לשינוי משמעותי בהתנהלות הדיונית, תייעל ותקצר הליכים ואף תפחית את מספר ההליכים בבתי המשפט .

* תקנות סדר הדין האזרחי הן כלי העבודה המשמש את בית המשפט ואת בעלי הדין לשמיעה ולניהול של דיונים אזרחיים. הן מתוות ומבטאות את האופן שבו יוכלו בעלי הדין, הצדדים להליך האזרחי, לממש את הזכויות המהותיות שמקנה להם הדין, כך שלכל בעל דין יתאפשר ביטוי ראוי בתוך המסגרת הדיונית שנקבעה בתקנות. יש לזכור כי הימשכות הליכים מטילה עלות ישירה על בעלי דין בשל הזמן האבוד של משך ההתדיינות השיפוטית וגורמת לעלייה בהוצאות המשפט ועלויות שכר הטרחה . במטרה לתת תרופה לבעיית הימשכות ההליכים היה צורך לזהות את הגורמים לכך.