מה אתם יודעים על אומגה 3?

האם אתם צורכים אומגה 3 סינתטי או טבעי?
מדוע חלק מתוספי האומגה 3 מכילים שמן סינתטי?
מה ההשפעה של צריכת שמן כזה?
ואיך תדעו האם תוסף האומגה 3 שלכם הינו שמן טבעי או סינתטי?


מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)    (מאמר ראשון)
 
אחד מתוספי התזונה הנמכרים ביותר בעולם הוא אומגה 3.
סוג האומגה 3 הנמכר ביותר, הינו שמן דגים.
אבל מסתבר שחלק ניכר מתוספי שמני הדגים, מכילים שמן שעבר מניפולציה כימית והינו בעצם שמן סינתטי.
הכוונה ב'סינתטי' היא שאין לו את המבנה הטבעי של שמן, כפי ששמן נמצא בטבע, אלא מבנה כימי אחר, שיוצר במעבדה.
על פי המילון סינתזה היא תהליך יצירתה של מולקולה חדשה באמצעות תגובה כימית בין מולקולות אחרות.

נסביר לעומק מדוע רוב יצרני שמני דגים משנים את המבנה הכימי של שמן דגים למבנה סינתטי שלא קיים בטבע.

חומצות השומן החשובות שיש בשמן דגים הינן ה- EPA וה- DHA.
ישנה "תחרות" בין היצרנים למי יש את תוסף שמן הדגים האיכותי ביותר.
אחד הפרמטרים (שממש אינו הפרמטר החשוב!) שבו הם מתחרים אחד בשני, הינו ריכוז ה- EPA וה- DHA שיש בכל קפסולה.
כעת נצלול לעולם הכימיה של חומצות שומן.

המבנה הטבעי של שמן בטבע הינו מבנה של טריגליצריד.
טריגליצריד מורכב ממולקולת גליצרול שאליה מחוברים שלוש חומצות שומן.
כל שמן בטבע נמצא במבנה הזה של טריגליצריד.
בין אם הוא שמן שמקורו במזון מן החי ובין אם הוא שמן צמחי.

בשמן דגים יש כ- 20 חומצות שומן שונות.
רק שתיים מתוכן, הן ה- EPA וה- DHA.
היצרנים מעוניינים לרכז חומצות שומן אלו.
הם בעצם רוצים ליצור שמן חדש, שיכיל פחות מחומצות השומן האחרות וכך ריכוז ה- EPA וה- DHA בכל גרם שמן יהיה גבוה הרבה יותר.

אבל יש בעיה.
אין שיטה כימית טובה לבודד את חומצות השומן מתוך השמן במצבו הטבעי כטריגליצריד.
על מנת להוציא באופן סלקטיבי את חומצות השומן הבלתי רצויות, מפעלי הייצור נאלצים לבצע מניפולציה כימית על השמן.
הם צריכים להעביר אותו למבנה כימי אחר, שאינו קיים בטבע, שנקרא בשם אתיל אסטר.

המבנה של אתיל אסטר הינו חומצת שומן אחת הקשורה למולקולה של אתנול.
אתנול היא בעצם מולקולת אלכוהול.
בטבע אין שומן מסוג אומגה 3 במבנה הזה, לא בצומח ולא באומגה 3 ממקור ימי.
הוא קיים רק בעקבות סינתזה במעבדה.

התהליך שבו ממירים את השמן הטבעי ממבנה של טריגליצריד למבנה של אתיל אסטר נקרא בשם טרנס-אסטריפיקציה (trans-esterification).
במדובר בתהליך דו שלבי.
בשלב הראשון מסלקים באופן כימי את מולקולת הגליצרול ומקבלים למעשה חומצות שומן חופשיות.
בשלב השני מוסיפים אלכוהול (אתנול) לנוזל וכל מולקולת אלכוהול נקשרת לחומצת שומן אחת.

מדוע יצרני שמני הדגים (חלקם) הופכים את השמן הטבעי, בצורת הטריגליצריד, למבנה כימי לא טבעי, האתיל אסטר? מדוע לא להשאיר אותו במבנה הטבעי כטריגליצריד?

כאשר השמן שונה למבנה של אתיל אסטר, ניתן למיין את חומצות השומן ולרכז את השמן כך שיכיל ריכוזים גבוהים של EPA ו- DHA.
תהליך הריכוז הסלקטיבי של חומצות השומן נקרא בשם molecular distillation (זיקוק מולקולרי).
מכיוון שהיצרנים רוצים שהתוסף שלהם יכיל ריכוז גבוה יותר של EPA ו- DHA, כל תוספי האומגה 3 שמכילים ריכוזים גבוהים של EPA ו DHA עוברים תהליך זה.

ניתן למצוא בשוק תוספי שמן דגים שלא עבר זיקוק מולקולרי זה וכאלה שעברו.
לרוב, ריכוז ה- EPA וה- DHA בשמני דגים שלא עברו את תהליך הזיקוק הנ"ל, יהיה
בסביבות 180 מ"ג EPA ו- 120 מ"ג של DHA בכל גרם אחד של שמן.
בשמן דגים שעבר זיקוק מולקולרי, הריכוזים של EPA ו/או DHA יהיו גבוהים הרבה יותר, באופן משמעותי.

האם כל שמני הדגים המרוכזים נמצאים במצב הלא טבעי של אתיל אסטר?
לא.
לאחר תהליך הזיקוק המולקולרי, ניתן להחזיר את השמן למבנה של טריגליצריד.
זהו תהליך יקר ורוב רובם של היצרנים לא עושים אותו.
בתהליך הפוך זה, שנקרא בשם גליצרוליזיס ((glycerolysis, מוסיפים אנזימים שמפרקים את חומצות השומן מהאלכוהול אליו הם קשורים.
לאחר מכן מוסיפים גליצרול ואנזימים מחברים את חומצות השומן אל הגליצרול.
כאמור, רק מיעוט היצרנים מבצע תהליך הפוך זה ורוב שמני הדגים המרוכזים נמצאים במצב של אתיל אסטר.

האם יש חסרונות לצריכת שמן כאתיל אסטר?
ראשית, לעצם הצריכה של שמן במבנה שלא קיים בטבע, ראוי להתייחס באופן של "חשוד עד שמוכח אחרת".
לפעמים לוקח שנים רבות עד שמגלים נזקים לצריכה של חומרים לא טבעיים.
אבל כבר היום מתחילות להצטבר עדויות ששמן במבנה של אתיל אסטר הינו פחות יציב לעומת שמן דגים במבנה של טריגליצריד.
אולי זו הסיבה ששמן דגים במבנה של אתיל אסטר לא נמכר בבקבוקי שמן, בהם השמן חשוף לאוויר, אלא רק ארוז בקפסולות שנותנות הגנה מסויימת מחימצון (הגנה לא מספקת לצערנו).

אבל מסתבר שבעיית היציבות היא רק ההתחלה.
מחקרים שהשוו בין שמן דגים במבנה של טריגליצריד לבין שמן דגים במבנה של אתיל אסטר מצאו שגם הזמינות הביולוגית של השמנים שונה.
זמינות ביולוגית משמעותה, היכולת של חומר מסויים להיספג אל מחזור הדם בכלל ואל התאים השונים בגוף בפרט.
במחקר מ- 2010 שנעשה באוניברסיטה של קופנהגן בדנמרק, נמצא שלשמן דגים במבנה של אתיל אסטר יש זמינות ביולוגית נמוכה בעשרות אחוזים (כמעט פי 2 פחות) לעומת שמן דגים במבנה הטבעי של טריגליצריד.

מחקר אקראי וכפול סמיות (double blind) שנעשה באוניברסיטת לייבניץ בגרמניה ב- 2011 על 150 מתנדבים, מצא גם הוא שלחומצות שומן במבנה של טריגליצריד יש הטמעה טובה יותר בכדוריות הדם האדומות, לעומת שמן דגים במבנה של אתיל אסטר.
זהו המחקר הארוך ביותר והאיכותי ביותר שנעשה עד היום על מנת לבדוק פערים בספיגה ובהטמעה בין שמן דגים במבנה טריגליצריד בהשוואה לשמן דגים על בסיס אתיל אסטר.

מחקר נוסף מצא שהיכולת של אנזים הלבלב, שאחראי על ניתוק חומצות השומן מהמולקולה אליה הם מחוברים (גליצרול או אתנול) ולספיגתם של חומצות השומן אל מחזור הדם, עובד ביעילות מופחתת כאשר מדובר בשמן בצורת אתיל אסטר.

נציין שיש גם מחקרים, שלרוב מי שמציגים אותם הם חברות שמני הדגים, שמראים ספיגה זהה, או דומה מאוד, בין שני סוגי שמני הדגים (אך הם היו על קבוצת אנשים קטנה יותר לעומת המחקר מגרמניה).

שלכם,
גיל יוסף שחר MD