. . .

רמזים וגימטריאות בפרשת תולדות


רמזים וגימטריאות בפרשת תולדותמאת: הרב מנחם מענדל ריצעס שליט"א רב קהילה

אנו שמחים להגיש בפניכם רמזים, גימטריאות וסודות המסתתרים בפרשת תולדות.

איפה מסתתר אברהם?

בפרשת תולדות עובר הפוקוס ליצחק ובניו. בפרשיות הקודמות דיברנו הרבה על אברהם, אך בפרשה שלנו הוא מוזכר כדמות מהעבר, דמות היסטורית.

אך לאמיתו של דבר, אברהם היה עדיין בחיים כשנולדו יעקב ועשו נכדיו, והוא הלך לעולמו רק כאשר הם הגיעו לגיל 15. בכתבי רבי יהודה החסיד1 מוצאים אנו חידוש, והוא – שאברהם הוא שהעניק את השם "יעקב" לנכדו הצעיר: התורה אומרת: "ויקרא שמו יעקב", אך לא מפרשת מי היה זה שקרא; אך כשנחשב את הערך המספרי של המלה "ויקרא" נקבל 317, כמנין "אברהם אבינו" (248 ועוד 69). [נציין כי רוב הפרשנים לא סבורים כך ולדעתם מי שקרא היה האבא יצחק, או אפילו הקב"ה בעצמו].

עוד רמז לאברהם נמצא בהמשך הפרשה, והפעם מדובר על יום פטירתו. התורה מספרת על כך שיעקב עוסק בהכנת תבשיל ועשו מבקש שיתן לו לאכול ממנו. מה פשר תבשיל זה? מסבירים חז"ל, שבאותו יום נפטר אברהם ויעקב הכין תבשיל מיוחד לאביו יצחק שהיה באבילות. גם לכך מוצא רבי יהודה החסיד רמז מספרי2 : המלים שבהם נוקטת התורה - "ויָזֶד יעקב נזיד" (=ויבשל יעקב תבשיל) הם בגימטריא "אֵבֶל אברהם" (למען הדיוק, יש הפרש של מספר אחד: "ויזד יעקב נזיד" שווה 280 ואילו "אבל אברהם" שווה 281, אך מקובל בחישובים כאלו שלא להתחשב בהפרש של אחד).

שם (שמוכר לנו מהאנטישמים) מאריך ימים

בפרשת תולדות אנו נזכרים בעוד דמות היסטורית חשובה, שאולי בכלל שכחנו מקיומה. למעשה, גם בפרשה שלנו היא לא מוזכרת במפורש, אך העקבות מובילים אליה.

זהו שֵם, בנו הצדיק של נח, שהאריך ימים (600 שנה) ויצאה ממנו משפחה עניפה. משם ועד אברהם חלפו עשרה דורות(!) אבל שם ממשיך לחיות גם לאחר פטירת אברהם – רק כשהיה יעקב אבינו בן 50 נפטר בשם טוב מן העולם (אגב, שמו מונצח דוקא בזכות תופעת ה'אנטישמיות', שפירושה: שנאה לצאצאיו של שם).

הפעם הראשונה בפרשה בה אנו פוגשים בשם, היא כאשר רבקה מודאגת ממצב ההריון שלה, והתורה מספרת "ותלך לדרוש את ה'". רש"י מפרש, כי היא הלכה להתייעץ עם סמכות רוחנית, אך לא עם יצחק בעלה ולא עם אברהם חמיה (אולי כדי לא לצער אותם), אלא פנתה דוקא לסבא רחוק-רחוק שלה: שם בן נח. 'בעל הטורים' מטעים זאת באמצעות גימטריא: המלה "לדרוש" ("ותלך לדרוש את ה'") שווה בערכה המספרי למלים "מִן שֵם בן נח" (=540).

שם הרגיע אותה בכח רוח הקודש ששרתה עליו, ואכן בסופו של דבר נולדו לרבקה שני תאומים: עשו ויעקב. התאומים גדלו – והתפצלו: "ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה, ויעקב איש תם יושב אהלים".

מה הכוונה "יושב אהלים"? מסביר רש"י, שיעקב היה לומד תורה בשני "אהלים" (כאן במשמעות של בתי מדרש): "באהלו של שם", וגם "באהלו של עבר" [עבר היה נינו של שם, שהיה גם הוא צדיק שהאריך ימים ונפטר כ-30 שנה לאחר פטירתו של שם]. גם כאן מוסיף 'בעל הטורים' רמז: סופי התיבות של המלים "איש תם" ("ויעקב איש תם יושב אהלים") – הם "שם".

תולדות עם ישראל בפסוק אחד

המלים שציטטנו – "ויעקב איש תם יושב אהלים" – נחשבים למלים יסודיות ומרכזיות בעם היהודי, ויש בהם רמז כללי הנוגע להמשך עתידו של העם כולו (מדברי 'בעל הטורים' וכן מ'ספר גימטריאות' של רבי יהודה החסיד).

נקדים את המספרים כפי שאירעו במציאות: קיומו של עם ישראל כעם עצמאי מתחילה מיציאת מצרים. 40 שנה הסתובב העם במדבר, ולאחריהם נכנס לארץ המובטחת והתיישב בה. בסך הכל שהה העם בארצו 850 שנה, עד לחורבן בית המקדש הראשון והגלות הגדולה (למעשה, מאז הגלות ההיא לא 'חזרנו לעצמנו' לגמרי: חלק גדול מהעם נשאר בחו"ל ולא חזר לארץ גם כשנבנה בית המקדש מחדש, וגם העצמאות – הפיזית והרוחנית – לא היתה שלימה בימי בית המקדש השני). 850 השנים מתחלקים באופן כולל לשנים: יש את 440 השנים הראשונות, שבהם המצב נחשב עדיין כחסר ולא מושלם; רק לאחר 440 שנים הגיעו לשיא: שלמה, המלך האדיר, בנה את בית המקדש הראשון, המושלם והמפואר, שעמד על תילו במשך 410 שנים.

ועתה נחזור לפסוק ונראה:

"ויעקב איש תם" – "תם" שווה 440, "יושב" – 440 שנים ישב עם ישראל בארצו, עד שהגיע ל"אהלים" – השראת השכינה בבית המקדש.

וכמה שנים שרתה השכינה בבית המקדש? כאן יש לחשב את הערך המספרי של המלים "יושב אוהלים" – בדיוק 410!

ובקיצור: "תם יושב אוהלים" שווה 850, שנות הישיבה של עם ישראל בארצו.

מתי נענו תפילותיהם של יצחק ורבקה?ונסיים בכמה מלים על הדמות המרכזית שבפרשה – יצחק אבינו.

חז"ל אומרים3 : "על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". ומסבירים, ששלושת עמודים אלו מקבילים לשלושת האבות: אברהם הצטיין בגמילות חסדים; יעקב מדגיש את לימוד התורה (וכפי שהזכרנו בהקשר זה את היותו "יושב אוהלים" – בתי מדרש); ואילו יצחק מסמל יותר מכל את עמוד העבודה.ומעניין הדבר, שכאשר התורה רוצה לתאר את עשירותו המופלגת של יצחק היא אומרת (כו, יד): "ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבוּדה רבה". הפירוש הפשוט הוא שהיו לו פעולות רבות במובן של 'עסקים', אבל יש כאן רמז גם לכך שה"עבודה" במובן רוחני היתה אצלו "רבה".

מהי "עבודה"? הכוונה היא לעבודת הקרבנות, וגם לעבודת התפילה (שנחשבת כתחליף לקרבנות). ואכן, הגימטריא של "יצחק" (208) ביחד עם אשתו "רבקה" (307) – שווה לערך המספרי של "תפלה" (515)4 

ובעצם, בפרשה מסופר בצורה מפורשת על תפלה משותפת של יצחק ורבקה (כה, כא): "ויֶעתַר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא". רש"י מסביר את המלה "ויעתר": "הרבה והפציר בתפלה", ואת המלים "לנוכח אשתו" הוא מפרש: "זה עומד בזוית זו ומתפלל, וזו עומדת בזוית זו ומתפללת". ואכן, תפילתם נענתה וכפי שהפסוק ממשיך: "ויֵעָתר לו ה' ותהר רבקה אשתו".

הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי מליובאוויטש) מגלה5 , כי התפלה הזאת התקיימה בזמן מיוחד:

מבין כל התפילות שייך יצחק במיוחד לתפלת המנחה (ידוע שתפלת שחרית תיקן אברהם, יעקב את ערבית ויצחק - מנחה), וגם כאן היתה זו תפלת מנחה – מנחה של שבת.

זהו הרמז שבמלה "ויעתר", שהשורש שלה היא המלה 'עתר' – נוטריקון: עת רצון. לפי הקבלה, תפלת מנחה של שבת היא "עת רצון" מיוחדת במינה, יותר משאר תפילות השבת ובוודאי יותר מתפלות ימי החול; ואכן, בתפלה זו אומרים, בהדגשה מיוחדת, את הפסוק "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" – בזמן זה של "עת רצון" התפללו יצחק ורבקה ונענו.

יצחק חופר בארות

חלק גדול מהפרשה מוקדש לסיפור על בארות המים שחפר יצחק. מסביר הרבי מליובאוויטש6 , כי גם ענין זה של מים מתקשר לנושא התפילה – פשוט מאוד: התפילה מתקבלת יותר כאשר מקדימים לה טבילת טהרה במים (מקוה, נהר או מעיין).

ועוד שני רמזים בקשר של יצחק עם חפירת בארות מים7 : "יצחק" בגימטריא "בור" (=208); ומספר שנותיו של יצחק היה 180, בגימטריא של המלה "מים" כאשר 'נפתח' את אותיות המלה, כלומר: נכתוב מם יוד מם – נקבל 1808 .

הערות שוליים

1. ספר גימטריאות ע' תכב.

2. ספר גימטריאות שם ע' תכד.

3. בתחילת פרקי אבות.

4. רמזים אלו - מ"פניני לוי יצחק" עמוד 141.

5. "לקוטי לוי יצחק" הערות לזהר חלק א, עמוד צא.

6. "רשימות" חוברת כ.

7. ראה גם במאמר שפורסם כאן בעבר אודות בארות המים של יצחק ומשמעותם הקבלית.

8. מ"פניני לוי יצחק" עמוד 150.


מדור יהדות בעריכת הרב ברוך צדוק שליט"א 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.