. . .

הרה"ק רבינו דוב בער ממעזריטש זיע"א


הרה"ק רבי דב בער המכונה המגיד ממעזריטש, נולד בשנת ה'תס"ד, בעיר לוקאטש שבאוקראינה, לאביו רבי אברהם המיוחס עד לתנא הגדול רבי יוחנן הסנדלר, ולאמו מרת חוה.

עוד בילדותו חונן רבנו בכשרונות נדירים ואביו שלחו ללמוד תורה בלבוב בישיבתו המפורסמת של רבי יעקב יהושע פולק בעל ה'פני יהושע'.



נישואיו:


רבנו נשא לאשה את מרת קיילא בת רבי שלום שכנא מטורטשין, לאחר נישואיו עבר רבנו לגור בעיר טורטשין בסמיכות לחמיו ולפרנסתו שימש כמלמד דרדקי בעיירה הסמוכה לה ולאחר מכן גם בערים קוריץ ודובנא.



מגיד מישרים:


לאחר כמה שנים עבר רבנו לעיר קוריץ שם שימש כמגיד מישרים והיה נותן דרשות מוסר בבתי הכנסיות בעיר, כעבור תקופת מה פגשו אחד מגבירי עיירת רובנו, רבי אהרן שהיה חמיו של בעל היסוד יוסף, והוא האחרון התרשם ביותר מרבנו והזמינו לעירו רובנו.
רבנו קיבל את ההזמנה ועבר לדור בעיר רובנו וכל הוצאותיו מימן רבי אהרן הגביר מכיסו הפרטי, בתמורה לכך ביקש רבי אהרן מרבנו כי ימשיך לשמש כמגיד מישרים, ורבנו היה אף סובב מידי פעם בכפרים ובעיירות הסמוכות לרובנו, גם שם קירב וחיזק את לבבות אחיו היהודים לאביהם שבשמים. 
התקרבותו לחסידות:
עד אמצע שנות חייו נמנה רבנו על עדת 'המתנגדים' והתרחק מכת החסידים כמטחוי קשת.

בשנת ה'תקי"ב נפגש המגיד בפעם הראשונה בחייו עם מרן אור שבעת הימים הבעל שם טוב הק'. מה גרם לו להפגש עם הבעש"ט הקדוש?  אביו  של רבנו היה מיוחס עד לתנא ר' יוחנן הסנדלר, והתפרנס בדוחק מהיותו מלמד ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו הגאון, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל פני יהושע). רבי דובער נשא את מרת קיילא, ולאחר נישואיו שימש כאביו כמלמד במזריטש, במקביל הוא החל ללמוד את תורת הקבלה. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין המגיד חי בבית קטן ורעוע, והיה חולה מאוד ברגליו. 
במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה. כשהגיע מורנו הבעל שם טוב אל ה"פני יהושע" אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד אשר יבוא אליו, בעצת מורו החליט להגיע למעז'יבוז', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת תק"א נולד לו ולרעייתו בנם ר' אברהם המלאך.

 קבלת נשיאות החסידות הכללית:
לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה בנו יחידו הרה"ק רבי צבי הירש, לממלא מקומו, אך לחסידות היה דרוש מנהיג חזק בעל שיעור קומה, שיוכל לעמוד בתוקף מול המתנגדים, ורבי צבי לא היה כל-כך מתאים לכך. ביום שני של חג השבועות - ז' סיון תקכ"א, שנה לאחר הסתלקות הבעל שם טוב, נעמד רבי צבי הירש בעת עריכתו את שולחנו הקדוש בהשתתפות רובם של תלמידי אביו, ואמר שאביו הורה לו בחלום למסור את הנהגת החסידות לתלמידו הגדול רבי דובער ממזריטש. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, פשט את בגדו העליון בגדי הלבן שהיה שייך לאביו הבעל שם טוב. הוא פינה את מקומו בראש השולחן, עבר לשבת כמו כל שאר התלמידים בשולחן, והמגיד עבר לשבת בראש השולחן. אז אמר רבנו את הדרוש הראשון שלו שמתחיל במילים "מראיהם ומעשיהם". 
רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב במעזריטש ומשם שלח את תלמידיו הגדולים להפיץ את תורת החסידות בכל מדינת פולין ומחוץ לה. בשנת תקכ"ה כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים חוץ מבמעזריטש בראשות תלמידיו: בליובאוויטש (בראשות רבי יששכר בער מליובאוויטש), בקרלין (בראשות רבי אהרן מקרלין ורבי שלמה מקרלין) ובהורודוק (בראשות רבי מנחם מענדל מויטבסק). 

פטירתו:

בשנת תקל"ב פרצה במזריטש מגפה קשה. הרה"ק רבי זושא מאניפולי תלמידו של המגיד, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד להסתלקותו בי"ט כסלו תקל"ג. בהתייחסו לרבי דב בער, התבטא פעם הבעל שם טוב ואמר “יודע אני כי הדב הזה אין לו רגליים (הרב דב בער היה נכה ברגליו), אבל יש לו ידיים רחבות, לקרב בהן את הלבבות, ומסוגל הוא לאחד תחת הנהגתו את כל אלה הנאמנים לחסידות”. זמן קצר לאחר מכן, בי"ט כסליו שנת ה'תקל"ג נפטר רבנו והחזיר את נשמתו ליוצרו בהותירו אחריו מעצמה ענקית אשר הלכה וגברה בחייו ואף גדלה לאחר מותו. מנוחתו כבוד באניפולי, זיע"א צוואתו ישנם לפחות שתי צוואות ידועות מהמגיד, על הצוואה הראשונה היו חתומים בנוסף למגיד בעצמו גם גדולי תלמידיו: רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי, רבי אלימלך מליז'נסק ואדמו"ר הזקן. בצוואה זו כותב המגיד בין היתר שלאחר פטירתו יתעסקו בטהרת וקבורת הגוף רק חמשת התלמידים הנ"ל אשר חתומים בתחתית הדף ומלבדם אף אחד אינו רשאי לגעת. בצוואה השניה המצויה, המיועדת באופן אישי לבנו רבי אברהם המלאך, כותב המגיד לבנו למי להתחבר מבין תלמידיו ומה ללמוד מהם: מרבי מנחם מענדל מוויטבסק תשמע עצה, מרבי יהודה לייב הכהן תלמד את עבודת המידות, מרבי זושא מאניפולי תלמד את הענווה, ולאדמו"ר הזקן בעל התניא תציית בכל אשר יאמר ובכל דרכיו תשמע לו, כי כל היוצא מפיו הוא נבואה קטנה, ועד כדי שגם אם היה בין תלמידי הבעל שם טוב היה מגדולי תלמידיו. 

ספריו:
רבנו לא השאיר אחריו ספרים, אולם דברי תורתו קובצו על ידי תלמידיו בספרים:
מגיד דבריו ליעקב.
ליקוטים יקרים.
אור האמת.
אור התורה.
ולאחרונה יצא ספר בשם: תורת המגיד. ילדיו:
בנו רבי אברהם המלאך בעל ה'חסד לאברהם' מבנו יצאה שושלת רוז'ין המפוארת. 

מתלמידיו:
מבין תלמידיו המובהקים ניתן למנות את:
רבי אהרון הגדול מקרלין
רבי מנחם מנדל מויטבסק
רבי אלימלך מליז'ענסק
רבי שניאור זלמן מלאדי
רבי יעקב יצחק הורוביץ החוזה מלובלין
רבי אריה לייב הסבא משפולי
רבי זושא מאניפולי
רבי אברהם מקליסק
רבי לוי יצחק מברדיטשוב
רבי נחום מטשרנוביל
רבי שלמה מקרלין
רבי פנחס הלוי הורוביץ
רבי שמלקא מניקלשבורג
רבי עוזיאל מייזליש
רבי שלמה לוצקר – המגיד מלוצק



כותב השורות הרה"ח ברוך צדוק שליט"א בציון בעל ההילולא.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.