הבעל שם טוב הקדוש

1. רבי ישראל בעל שם טוב, הידוע בראשי התיבות של כינויו "הבעש"ט", היה מנהיג יהודי במזרח אירופה, והוא ייסד את תנועת החסידות, שחיה ופועלת בהצלחה עד היום. במעשיו ובתורתו חולל הבעש"ט מהפך של ממש בחיים היהודיים והפיח רוח חיים בעם. השפעתו ניכרת היטב עד לימינו אלה – הן באמצעות החסידים ההולכים בדרכיו, והן באמצעות יהודים מכל גווני הקשת שהושפעו עמוקות מתורתו.2. היתה זו תקופה קשה לעם ישראל. עשרות אלפים נהרגו בפרעות שחוללו הקוזאקים האכזריים של חמלניצקי; רבבות נסחפו בלהט המשיחי שעורר שבתי צבי והתאכזבו לגלות כי הוא היה משיח שקר. על רקע מאורעות עצובים אלו, נולד בעיירה טלוסט רבי ישראל הבעל שם טוב. לימים נאמר כי שמו ישראל זהה לשם עם ישראל; לידתו הייתה כמוה כקריאת התעוררות לעם שהיה שרוי בעילפון רוחני.רבי ישראל נולד להוריו לעת זקנותם, ובהיותו בן 5 התייתם משניהם. על ערש דווי קרא אביו אליעזר לבנו ואמר לו: "אל תירא מאיש מלבד מה' אחד. אהוב כל יהודי בכל לבבך וכל נפשך". לימים הפכו שתי הנחיות אלו לבסיס תורתו של הבעש"ט. על ניגון הבעל שם טובסיפורי הבעל שם טוב 3. בתקופה מסוימת בחייו עבד רבי ישראל כעוזר למלמד. הוא היה מנצל את ההזדמנות בה היה מלווה את הילדים אל ה'חדר' ובחזרה כדי ללמד אותם פסוקי תורה ולספר להם סיפורים מן התורה. לימים הסביר כי בורא העולם מתענג על תפילתם הנאמרת בתמימות ובטוהר לב יותר מאשר פלפולים תורניים מעמיקים. ממלא מקומו של הבעש"ט, רבי דובער ממעזריטש, התבטא פעם "לו רק היינו מנשקים את ספר התורה באותה אהבה בה נישק מורי את התלמידים כשליווה אותם אל ה'חדר'..."4. ביום הולדתו ה-36, התגלה הבעל שם טוב כצדיק ומנהיג בקנה מידה רחב. התגלותו של הבעל שם טוב בישרה על תקופה חדשה בהגות היהודית, תקופה בה אמונתו הטהורה של היהודי הפשוט קיבלה חשיבות לא פחות מן הפלפולים הלמדניים של תלמידי החכמים; השמחה והענווה קיבלו מקום של כבוד; והיהודים הפשוטים חשו כי גם הם יכולים לעבוד את בורא העולם ולהסב לו נחת. אלפי יהודים מקרוב ומרחוק נהרו לרבי ישראל כדי לשמוע את תורתו ולצפות בתפילתו.5. עוד לימד הבעל שם טוב שקודם הגאולה הכללית, חייב אדם לגאול את עצמו. "הגאולה הפרטית" היא מן המצרים האישיים של כל אדם, צרותיו ופחדיו. אם ידע לזהות את הבורא בכל נקודות החושך של חייו - יגאל את עצמו ויתרום לגאולת הכלל.עוד הדרכה מרכזית שלו היא ההתרחקות מסגפנות, ו"עבודה בגשמיות", דהיינו עבודת ה' בשיתוף הגוף. באגרת שכתב לתלמידו, ר' יעקב יוסף מפולנאה, הוא דרש את הפסוק "ומבשרך לא תתעלם", שאסור לו לאדם להתעלם מגופו, אלא עליו להעלות גם את הגוף לעבודת ה'. רבי ישראל הרבה לעורר על כך שעבודת ה' האמיתית כוללת את עבודת ה' בתחום החולין - כגון בעת משא ומתן. עבודת ה' בגשמיות משתלבת עם העיקרון של "מלוא כל הארץ כבודו", אותו ביקש הבעש"ט להנחיל לתלמידיו. תחת הסיגופים הנחה הבעש"ט להרבות בטבילה במקווה כדרך לדבקות בבורא.6. בשנת ת"ק העביר רבי ישראל את מרכז החסידות לעיר מז'יבוז', שם התגורר עד לפטירתו. גאונים רבים של אותו הדור באו להסתופף בצילו של הבעל שם טוב, ביניהם רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי פינחס מקוריץ ורבי דובער – המגיד ממזריטש – שלימים המשיך את מורשתו של הבעל שם טוב. תלמידים אלו שהיו דמויות נעלות בזכות עצמם, הפכו להיות הצינורות דרכם התפשטה תנועת החסידות לכל אירופה.7. הבעל שם טוב קיבל את תוארו בעקבות ניסים שחולל כדי להציל יהודים מצרה או ללמד את תלמידיו מסרים חשובים לחיים. המסורת החסידית גדושה בסיפורים רבים על כוחותיו העל טבעיים של רבי ישראל באמצעותם ריפא חולים ובירך זוגות חשוכי ילדים בזרע של קיימא. סיפורים רבים כוללים גם תיאור בהם רבי ישראל נסע מרחקים ארוכים בזמן קצר, דבר המכונה בשם קפיצת הדרך.8. תורתו של הבעש"ט הובאה בספרי תלמידיו ובעיקר בספרי רבי יעקב יוסף מפלנאה - "תולדות יעקב יוסף"; "בן פורת יוסף"; "צפנת פענח" ו"כתונת פסים". מובאים בשמו מאות דרושים ודברי תורה שבהם מצטיירת תורתו של הבעש"ט והנהגתו.תגלית היסטורית מרעישה: התגלה בית הבעל שם טוב9. פתגמים ידועים בשמו: "אפילו מלאך מיכאל הגדול שבמלאכים, היה נותן את כל עבודתו תמורת מצווה אחת של ציצית"; "כל דבר שיהודי רואה או שומע, עליו ללמוד מכך הוראה בעבודת הבורא"; "כל יהודי ויהודיה חביב אצל הקדוש ברוך הוא הרבה יותר מחביבותו של בן יחיד שנולד להורים לעת זקנתם"; "כל אחד יכול לעבור על הים עם מטפחת, אם הוא רק מאמין באמונה פשוטה"; במקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא"; "נשמת האדם יורדת לעולם הזה וחיה שבעים, שמונים שנה כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות"; "אדם העובד תמיד את הקב"ה בכל רגע, אין לו פנאי להתגאות ולשאר מידות רעות"; "עצבות נועלת שערי שמיים, תפילה פותחת שערים נעולים, והשמחה בכוחה לשבר חומות".10. ביום הראשון של חג השבועות תק"כ (1760) הסתלק רבי ישראל הבעל שם טוב. בחג השבועות תשע"ט (2019) אנו מציינים 259 שנה לפטירתו של האדם שחולל מהפיכה בחיים היהודיים.