פרשת ויצא - לדעת להסתפק במה שיש

פרשת השבוע פותחת ביציאתו של יעקב אבינו לחרן. כבר בתחילת דרכו מגלה יעקב שהגיע למקום קדוש, ובלשונו - "אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים", מקום שבו התפילה נשמעת - ועולה ישר לשמים (רש"י).

יעקב אבינו מרגיש שהוא נמצא במקום שיכול לבקש מה' את כל מה שהוא צריך, משהו שיחזיק אותו וילווה אותו בגלות שנכפתה עליו. מה אם כן הוא מבקש? הוא מבקש מה' באופן טבעי שמירה, חזרה בשלום לבית אביו, ושיחול שמו של ה' עליו , באמצע הוא מוסיף עוד בקשה קטנה – "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" – זה הכל.

יעקב אבינו לא ביקש לא כסף ולא זהב , לא עושר ולא כבוד, הוא ביקש רק את המעט שצריך בגשמיות, כמו שכתב את זה בלשונו הטהור, 'רבינו בחיי' בפירושו לתורה:

"ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" – זאת שאלת הצדיקים מאת ה', לא ישאלו המוֹתרות רק הדבר ההכרחי בלבד שאי אפשר לו לאדם שיחיה בלעדיו. ובידוע, כי נטיית אדם אחר בקשת המותרות הוא גורם לו מהומות רבות, ועל כן כל איש ירא את ה' ראוי לו שיהיה שמח בחלקו ושיסתפק במעט, ושלא יתאווה המותרות, וייטב ליבו ביראת ה', הוא שאמר שלמה המלך ע"ה: "טוב מעט ביראת ה' מאוצר רב ומהומה בו" (משלי טו,טז(.

בעל 'הכלי יקר' מוסיף על כך נופך משלו, ומדייק בלשונו של יעקב:

“ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" - לכאורה יש בדבריו של יעקב מילים מיותרות , שהרי ברור לכולם שצריך לחם כדי לאכול ובגד כדי ללבוש, אם כן היה מספיק שיאמר: ונתן לי לחם ובגד?

על כך מסביר 'הכלי יקר' שיעקב אבינו לא רק שלא ביקש כסף וזהב, אלא שאפילו את מה שהוא ביקש - את הלחם והבגד – הוא לא ביקש הרבה לחם, אלא הוא ביקש רק את הלחם שהוא צריך כדי אכילתו, וכך גם בנוגע לבגד - הוא לא ביקש קולקציה של בגדים שתהיה לו בארון אלא רק את הבגד שהוא צריך ממש כדי ללבוש.

יעקב אבינו יש לו מטרה – להינצל מהחטא ולשוב בשלום אל בית אביו, לכן הוא לא ביקש את העושר, כי העושר זה ניסיון גדול, שיכול לסמא את העיניים ולגרום לו בסוף להישאר בבית לבן.

הדברים יפים לדורנו, על רקע תרבות הצריכה המערבית שמתפשטת ועל פיה העשירות נתפסת כפסגת השאיפות ושיא ההצלחה, תרבות שמעודדת אותנו לצרוך מוצרים רבים וגורמת לנו להאמין שכך נהיה מאושרים יותר. תרבות שגורמת לאנשים להשקיע את עיקר הכוח והזמן בחומר במקום להשקיע ברוח ובחיי המשפחה.

יעקב אבינו מלמד אותנו מה זה פשטות, מלמד אותנו מה הדברים החשובים באמת בחיים, מחזיר אותנו חזרה לבסיס, שהלחם והבגד זה רק האמצעי ולא המטרה. 

נכון, בעידן השפע קשה להסתפק בלחם ובגד, הלוואי ונשכיל להפנים את המסר של יעקב אבינו ונמצא את האיזון המתאים לדורנו.                                     

שבת שלום!

• המאמר נכתב לע"נ מו"א – שם טוב בן קלרה, שבשבוע הקרוב יחול יום פטירתו.